גז"ד לשלושה נאשמים שחטפו שב"ח סחטו ותקפו אותו על רקע חשדם שגנב ממסגד

א.         הכרעת הדין

שלושת הנאשמים הורשעו, בהמשך להודייתם בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של חטיפה לשם סחיטה, לפי סעיף 372 + 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בעבירה של סחיטה בכוח, לפי סעיף 427 + 29 לחוק העונשין, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) + 29 לחוק העונשין וכן בעבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 382(א) + 380 לחוק העונשין.

יצויין, כי לאחר ההודיה ביקש נאשם 1 לחזור בו מהודייתו, אך בהחלטתי מיום 17/1/08 דחיתי בקשתו.

מעובדות כתב האישום המתוקן ומהודיית שלושת הנאשמים, עולות העובדות הבאות:

1.         בזמנים הרלוונטיים שהה תושב חברון מחמד סרחאנה (להלן: "המתלונן") באזור עראבה, ללא היתר שהייה בישראל.

2.         בסמוך ל- 12/9/07, על רקע חשדם של הנאשמים כי המתלונן גונב חפצים מהמסגד בעראבה, תכננו הנאשמים לחטוף את המתלונן, לתקוף אותו ולסחוט ממנו בכוח ובאיומים הודאה בגניבה.

3.         ב- 12/9/07 נהג נאשם 1 ברכב מסוג סובארו והבחין במתלונן כשהוא עומד בשוק בעראבה ומנסה לעצור טרמפ לכיוון הכפר ראמה. נאשם 1 עצר את הרכב והציע להסיע את המתלונן לכיוון ראמה. המתלונן, עלה לרכב. נאשם 1 נסע לכיוון ראמה וכעבור מספר דקות חזר לעראבה והעלה לרכבו את נאשם 2, אשר המתין שם בחוץ מבעוד מועד.

4.         בהמשך לכך, נסעו נאשמים 1 ו- 2 עם המתלונן לכיוון ראמה ובדרך נכנסו עם הרכב למטע זיתים. המתלונן שאל את נאשמים 1 ו- 2 לפשר הסטייה ממסלול הנסיעה והם ענו לו, במטרה להפחידו: "אנחנו נוציא אותך להורג היום", "זה היום האחרון שלך" היות וגנב חפצים מהמסגד. המתלונן הכחיש כל קשר לגניבה וביקש לרדת מהרכב כשהוא מתחנן בפני הנאשמים 1 ו- 2  שיניחו לו.  הנאשמים 1 ו- 2 בתגובה, תפסו את המתלונן בגופו, על מנת למנוע הימנו אפשרות לצאת מהרכב ואף נעלו את דלתות הרכב.

5.         כעבור 10 דקות של נסיעה במטעי הזיתים, במהלכה איימו הנאשמים 1 ו- 2 כי יפגעו במתלונן ואף הכו אותו בפניו, עצר נאשם 1 את הרכב והנאשמים 1 ו- 2 יצאו ממנו. נאשם 2 דחף את המתלונן אל מחוץ לרכב והפילו על הרצפה בעוד נאשם 1 מוציא מתא המטען של הרכב חבלים, אותם הניח שם מבעוד מועד. בהמשך לכך, הפשיט נאשם 2 מהמתלונן את בגדיו ואת תחתוניו בכוח, בעוד המתלונן מתנגד. הנאשמים קשרו את המתלונן בידיו וברגליו באמצעות החבלים, בעודו ערום כולו וכשהוא בוכה ומתחנן שיחזירו אותו לעראבה.

6.         בהמשך, הוציא נאשם 2 כבלים חשמליים מתוך הרכב וחיבר אותם למצבר של הרכב, בעוד נאשם 1 אוחז במתלונן, כשהוא קשור בחבלים וערום, וצועק לעברו שאם לא יודה הם יחשמלו אותו.

7.         לאחר מכן ובעת שהמתלונן צועק ומתחנן בפני נאשמים 1 ו- 2 שיניחו לו, הוציאו הנאשמים 1 ו- 2 קרשים מתא המטען של הרכב. הנאשמים 1 ו- 2 החלו להכות את המתלונן בכל חלקי גופו, באמצעות הקרשים, כשהוא קשור בחבלים וערום וכשהם ממשיכים להאשימו בגניבה. המתלונן שב והכחיש טענותיהם וביקש כי יניחו לו. בהמשך, הרימו נאשמים 1 ו- 2 את המתלונן, הכניסו אותו לרכב והושיבו אותו במושב האחורי כשהוא קשור, ערום וחבול.

8.         הנאשמים 1 ו- 2 נסעו לכיוון מרכז עראבה והעלו לרכב את נאשם 3, אשר המתין להם שם. שלושת הנאשמים נסעו לכיוון השדות של היישוב דיר חנא ושם הכניסו את המתלונן לתוך סוכה, כשהוא ערום וקשור בידיו וברגליו. הנאשמים הביאו את הקרשים מהרכב, הכו באמצעותם את המתלונן בכל חלקי גופו, בעטו בו בצוותא חדא בכל חלקי גופו והמשיכו להאשימו בגניבה.

9.         בהמשך לכך, אמר נאשם 2 למתלונן כי הם יוציאו אותו להורג וישאירו את הגופה במקום. או אז, הוציאו הנאשמים חבל תלייה עם לולאה מהרכב, ותלו את החבל בצוותא חדא על אחד הקרשים שבגג הסוכה. הנאשמים הרימו את המתלונן, כשהוא ערום וקשור ברגליו, העמידו אותו על כסא והכניסו את ראשו לתוך הלולאה של חבל התליה, הכל במטרה להפחידו ולהניעו להודות בגניבה.

10.       הנאשמים שבו והאשימו את המתלונן בגניבה ודרשו ממנו להודות ולומר היכן החפצים שגנב. המתלונן הכחיש כל קשר לגניבה והתחנן בפני הנאשמים שיניחו לו. אז, בעטו האשמים בצוותא חדא בכסא עליו עמד המתלונן, כשהם מנסים לפגוע בו באמצעות חבל התליה. המתלונן נשאר תלוי באוויר במשך מספר שניות, עד שהתעלף.

11.       לאחר מכן, שחררו הנאשמים את חבל התליה, הלבישו את המתלונן, קשרו פעם נוספת את ידיו ורגליו באמצעות חבלים וברזלים ונאשם 2 הזמין משטרה באומרו למוקדן כי מוטב שהמשטרה תגיע מהר, אחרת יהרגו את המתלונן.

ב.         תסקירי שירות המבחן

1.         מתסקיר שירות המבחן אודות נאשם 1 עולה, כי הנאשם כבן 21, רווק.

משפחתו של נאשם 1 סובלת ממצב כלכלי קשה וירוד ובשל נסיבות המפורטות בתסקיר, נשר הנאשם ממסגרת הלימודים בגין 14 והתפתחו אצלו תחושות חוסר ערך וכשלון המאפיינות את עולמו הרגשי ונראה כי טרם הגיע לבגרות ובשלות אישית.

בהתייחסו לעבירות בהן הורשע, הציג הנאשם את מעשיו כ"טובה" שעשה למען שותפו, מתוך "טוב לב". בהתייחס לאירוע, הכחיש נאשם 1 את המצוין בכתב האישום וגרס שתפקידו התמצה בהסעת שותפו לעבירה עם המתלונן.